 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
מתעורר. זורק מבט אל השעון שאשתך קנתה לך ליום הנישואין האחרון, ומבין שעוד יום מתיש מחכה לך בחוץ. שוטף פנים, מביט במראה ומגלה עוד קפל שומן שצמח לו במהלך הלילה.תוך לגימות קלות מהקפה, מזכיר לעצמך את הלו"ז היומי: בשמונה - לפזר את הילדים בגן ובבית הספר, בעשר – ישיבת צוות, מייד אח"כ שתי פגישות עם לקוחות פוטנציאליים, דו"ח שאתה חייב להגיש עד סוף השבוע תוך מתן הסברים למה חרגת כ"כ מהתקציב השנתי, מעבר על הניירת שנערמה במשרד, ונסיעה שבועית לסניף בחיפה. בדרך - טלפונים מהמשרד, מלקוחות זועמים, מהבוס, מספקים שלא מבינים למה אתה לא מחזיר להם צלצול, ומאשתך. כן, כמעט שכחת אותה. שני ילדים, עבודה עד השעות הקטנות והרבה לחצים, כמעט והשכיחו לך שהבטחת לאהוב. לנצח.
בעשר בלילה חוזר הביתה, חוטף משהו לאכול, מתקלח, מזפזפ בשלט הטלוויזיה שמא הפסדת אי-אילו חדשות מסעירות מהיום שחלף, ונרדם.
הכל לכאורה מושלם, אז למה לעזאזל משהו מציק לך...?
אתה מוערך בעבודה, אפילו צ'ופרת בבונוס שנתי, מה גם שאין לך מה להתלונן על המשכורת. מגדל שני ילדים מקסימים, ונשוי לאשה, שאמנם לא פוגש יותר מדי, אבל יודע שאין בעולם מישהי שיכולה היתה להתאים לך יותר ממנה. נפגש עם החבר'ה לסירוגין בימי שישי, באותם ימים שבהם החלטת לקחת חופש מהביקור השבועי אצל ההורים, נוסע לחופשה שנתית באיטליה או בעין-גב, וחי את חייך לשביעות רצונם של הסובבים אותך...
חסר לך משהו. אתה לא יודע מה, אבל בטוח שמשהו השתבש שם בדרך. לא אלה החיים שרצית לחיות. אתה רק בן 38 וכבר מרגיש עייפות, חוסר חיוניות, שחיקה.
החיים תמיד הובילו אותך, משכו אותך, הקפיצו אותך, מעולם לא שלטת בהם. גם כשהיה נדמה לך שזה כך, המושכות מעולם לא היו בידיך.
אבל היום, היום אתה מרגיש שכבר מאוחר מדי לעשות שינוי. יש לך כבר יותר מדי מה להפסיד. עם MBA בהצטיינות מאונ' ת"א, ותואר ראשון בכלכלה חשבת שאתה במסלול הנכון... את מי זה מעניין בכלל שרצית ללמוד פילוסופיה כשכולם אז אמרו לך שאין מה לעשות עם זה?
ועכשיו, נו... יש לך משכנתא על הראש, משפחה, מחויבות. אתה איש קריירה. כולם בטוחים שאתה מסודר בחיים. כולם, חוץ ממך...
אתה מבין שהחיים התוו לך מסלול שלא ממש מתאים לך. אתה לא שלם עם חייך כפי שהם מתנהלים, אבל מרגיש לא נעים להודות בכך, אפילו (ובעיקר...) בפני עצמך.
הגיע הזמן שתסמן מטרות, תכוון. הגיע הזמן שתשאל את עצמך מה באמת אתה רוצה, לאן פניך מועדות, ומהם החיים המתאימים לך ביותר. והכי חשוב – הגיע הזמן שגם תגשים את היעדים האלה.
שלוט אתה בחייך, אל תתן להם להוביל אותך. תחשוב, אולי בפעם הראשונה בחייך, בצורה רציונלית ושקולה איך היית רוצה לחיות את חייך. סמן את התוצאה, וגזור ממנה את הכלים להגיע לשם. כל היתר כבר ייעשה מעצמו.
נסה להתנתק מהפחדים, המחוייבויות, הלחצים הסביבתיים, ולחשוב לרגע רק על עצמך. תגדיר לעצמך מהו החזון האמיתי שלך, משמע – איך היית רוצה לבלות את שארית חייך. משסמנת את התוצאה, תמצא בקלות את הדרך להגיע אליה במסגרת מגבלות המציאות.
נשמע מסובך?! אין לך מושג כמה זה פשוט. הרבה יותר פשוט ממה שאתה חושב. אם אתה מחוייב לתהליך, תוך 3-4 חדשים תוכל לצעוד בדרך אחרת, דרך שתוביל אותך להגשמת החזון שלך (ולא בסיסמאות עסקינן!). הכל חייב להעשות באופן שקול, רציונאלי, מחובר למציאות ומובנה. ללא מיסטיקה או "עזרה רוחנית".
עם ליווי מקצועי התהליך הזה הרבה יותר קל ,מהנה ומאתגר.
בדיוק בשביל זה אנחנו פה.
Reflection- פשוט להצליח...
"...אך החזון הוא שמורה הלאה ללכת,
כמפקד המדרבן את חייליו,
שעייפו ולא מצאו יותר תועלת,
במלחמה הזאת, עת תבוסתם בקרב.
וכשתביט שוב אל הים בשעת ערביים,
אז תגלה שקו האופק נעלם,
כי מי הים כבר מהלו את השמיים,
כדי למחוק את גבולו האחרון של העולם..."
("מסע אל קו האופק" מתוך "אותן המילים", דודי צמח, 2002)
| המכללה הישראלית לאימון הגישה הרציונאלית-חוויתית קישורים | נבנה על-ידי ניתוב בניית אתרים | כל הזכויות שמורות לדודי צמח |